עאידה אבו בסל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

אין חולק, כי התובעת נפגעה בשתי תאונות דרכים שונות וכי על הנתבעות 1 ו- 3 חלה חבות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") לפצות אותה על נזקיה.

התאונה הראשונה התרחשה בתאריך 4.12.05. התובעת טוענת, כי נחבלה בגב תחתון, כתפיים ובמיוחד כתף יד שמאל, ברגלה השמאית והצוואר (המבטחת הינה מנורה חב' לביטוח, הנתבעת מס' 1).

התאונה השנייה היא מתאריך 29.1206. התובעת טוענת, כי נחבלה בצווארה, בית החזה מצד שמאל ובגב תחתון עם הקרנות לרגל שמאל (המבטחת הינה אליהו חב' לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 3).

מדובר בתובעת ילידת 1956 המשמשת כסייעת לגננת בכפר טמרה.

התובעת עמדה על מינוי מומחה בתחום האורטופדי על מנת להעריך את נכותה ונזקיה כתוצאה משתי תאונות הדרכים נשוא כתב התביעה.

מונה האורטופד פרופ' מיכאל סודרי, אשר נתן חוו"ד רפואית ביום 20.7.09. בעלות חוות הדעת בשיעור של 3,712 ₪ עבור כל אחת מהנתבעות, סה"כ 7,424 ₪ נשאו שתי חברות הביטוח בחלקים שווים.

במכתבו ציין פרופ' סודרי, כי שכ"ט שנלקח על ידו גבוה מהרגיל, כי מדובר בשתי תאונות דרכים עם פגיעות מקבילות. היו תלונות מרובות, התובעת היתה מעורבת בתאונות קודמות וסבלה מבעיות אורטופדיות קודמות ומקבילות.

בחוות דעתו המפורטת ציין פרופ' סודרי בסעיף מסקנות כדלקמן: "אני קובע כי אין בסיס למתן אחוזי נכות צמיתה בעקבות התאונות הנדונות. כמפורט בתולדות עברה דווחו כבר בשנת 1992 כאבים כרוניים בגב תחתון. ב- 28.1.97 היתה מעורבת בתאונת דרכים, לאחריה התלוננה משך שנים על כאבים לאורך כל עמוד השדרה, כתפיים, נימול בכפות הידיים. ללא עדות לחבלה בצילומי הרנטגן, סי.טי. של ראש צווארי ומיפוי עצם. טופלה במנוחה. תרופות ופיזיותרפיה. כולל זריקה ב- 8.11.01 בשל כאבי גב. מההיבט האורתופדי ממצאים אובייקטיביים טראומטיים היכולים להסביר את תלונותיה. קרוב לוודאי שתלונותיה על רק מצבה הקודם והאוסטיאופורוזיס הכרונית".

פרופ' סודרי לא נשאל שאלות הבהרה ע"י מי מהצדדים וגם לא נחקר על חוות דעתו. ניסיונות ב"כ התובעת בסיכומיו לטעון (ובאריכות) שיש לסטות מחוות דעתו של פרופ' סודרי לא שיכנעו אותי כלל והן נדחות. המשמעות היא שלתובעת לא נגרמו אחוזי נכות צמיתה בתאונות אלה, והפועל היוצא מכך שטענותיה לגבי פיצוי עתידי (הפסד השתכרות לעתיד לפי השיטה הגלובלית), נדחים.

בדבר אחד בלבד כן שכנעו אותי סיכומי התובעת, שהיה מקום נוכח החומר הרפואי הרב שהומצא, קיומן של שתי תאונות, קיומו של עבר תאונתי ועבר רפואי עשיר בשטח האורטופדי הצדיקו מינויו של מומחה ומומחה זה שם סוף פסוק לטענות התובעת לנכות לרבות בנוגע ל"גולגולת דקה" או "הקש ששבר את גב הגמל".

אשר על כן, לא יקוזז כל סכום משכר טרחתו של פרופ' סודרי מסכום הפיצויים שיפסק לתובעת כאשר יש לזכור כי בשכרו יתחלקו שתי חברות הביטוח.

זאת ועוד, לא מצאתי ממש בטיעוניה הארוכים של ב"כ הנתבעת 1 לעניין אי הכושר בעבר בתאונה הראשונה (חודשיים ו-10 ימים). מדובר בתעודות אי כושר שניתנו במסגרות קופ"ח השונות, ואילו סברה הנתבעת 1 באמת ובתמים שלא היה מקום והצדקה לתת אותם, היתה יכולה לשלוח שאלת הבהרה בעניין לפרופ' סודרי. אינני סבור שעל התובעת חלה החובה בעניין.

משלא נעשה הדבר אינני רואה סיבה והצדקה שלא לאשר חודשיים ו-10 ימים במסגרת התאונה הראשונה וחודש ימים במסגרת התאונה השנייה שהיתה קלה יותר. מדובר בתקופות אי כושר סבירות.

עוד אציין, כי בניגוד לעמדת ב"כ התובעת, פרופ' סודרי בחוות דעתו מתייחס במפורש למסמכי דר' חוסיין ודר' גלר ולכן כל טענות התובעת בעניין זה דינן להדחות.

התובעת טרחה והמציאה את כל החומר הרלוונטי ביחס לשתי התאונות באמצעות תיק מוצגים מסודר, לעניין פיצוי הנזק הלא ממוני.

הנתבעות מצידן, הגישו חומר רפואי המתייחס למצבה הרפואי של התובעת עובר לתאונה, המלמד על עבר רפואי עשיר בכל הקשור לפגיעות אורטופדיות.

לאחר שעיינתי בחומר שהומצא לי ובסיכומי הצדדים, להלן פסיקתי:

פיצוי התובעת בתאונה הראשונה: